אתר ז'בוטינסקי | כתבי ז'בוטינסקי | 03-5287320 - כרכי המהדורה

כרכי המהדורה

צרו איתנו קשר ונחזור בהקדם
לאומיות וליברליות 
המאמרים המקובצים בכרך זה עוסקים בליברליזם ובלאומיות: בזיקתם ההדדית של שני המושגים או בהיבטים מסוימים של אחד מהם. 
בכרך  25 מאמרים שנכתבו בסוף המאה ה-19 ובעשור הראשון של המאה ה-20. המאמרים נכתבו ברוסית. כולם מלווים בהערות מאירות עיניים. 
בראשית הכרך פיליטונים שנכתבן בשנים 1899-1903 בעקבות לימודיו באיטליה - כמעט כולם מתפרסמים לראשונה בעברית . שניים פורסמו ב 'אודסקי ליסטוק' (העלון האודיסאי), בטור 'רומא' ובשם העט Egal, ושיש-עשר ב'אודסקיה נובוסטי' (חדשות אודסה). רובם בטור 'ברפרוף' ובשם העט "אלטלנה". הפיליטונים עוסקים במפורש או ברמז בהיבטים שונים של כמה מסוגיות היסוד של הליברליזם המדיני בעשור הראשון של המאה העשרים כגון חופש העיתונות, מעמד האפיפיור, חופש ההתארגנות של קבוצות יוצאות דופן, זכות החינוך הדתי וכדומה. על אף האווירה הקלילה והאירונית הנסוכה עליהם, הצליח ז׳בוטינסקי גם בסוגה הפלייטונית לחדור אל מהות הנושאים שעסק בהם. 
אחרי הפיליטונים מובאים מאמרים פובליציסטיים ומסאיים, שהרקע שלהם הוא התסיסה הלאומית והחברתית באימפריה הרוסית בעשור הראשון של המאה
העשרים. הם עוסקים בסוגיות כגון מהות הלאומיות, מעמדם וזכויותיהם של מיעוטים אתניים במדינה רבת-לאומים, אוטונומיה תרבות ומבנה פדרלי של מדינות. מקצת המאמרים קשורים בעניין היהודי. רובם ככולם משלבים את הלאומיות והליברליזם למסכת רעיונית אחת, שיסודה האינדיבידואליזם הבלתי מתפשר שדגל בו ז׳בוטינסקי כל ימיו.    ניתן לבקש פרק לדוגמא דרך התיבה למטה - יש לציין את שם הכרך
ארץ ישראל א'

 
הכרך  הראשון ובו מאמרים, נאומים ושירים שעניינם ארץ ישראל. הם עוסקים במבחר נושאים: במקומה של הארץ בזהות הלאומית של עם ישראל, בזכות על הארץ, בגבולות הארץ, באוכלוסייה הלא-יהודית הגרה בה, ביחסים בין היהודים ובין הילידים שאינם יהודים, בדרכי פיתוחה הפיזי והכלכלי של הארץ, בהצהרת בלפור ומשמעויותיה, בהסדרי השלטון לאחר מלחמת העולם הראשונה, במשטר המנדט ובהתחייבויותיה של בריטניה, על תפקודו של המינהל הבריטי בארץ ובמיוחד תפקודו של הנציב העליון הרברט סמואל, בעלייה ובקליטה, בהתיישבות, במדיניות האגררית, בפרשת תל-חי ובפעולות התנועה הציונית והסוכנות היהודית. 
בכרך זה נוכל לקרוא הצעות להסדרים פוליטיים ומשפטיים, ביקורת על מדיניות השלטון הבריטי בשנותיו הראשונות בארץ־ישראל, ואת ראשית הביקורת הרביזיוניסטית על מדיניות ההנהלה הציונית. בכרך זה נמצא המאמר המפורסם "קיר הברזל" (אנחנו והערבים). 
בתחילת פעילותו הציונית ברוסיה עסק ז׳בוטינסקי במקומה של ארץ־ישראל בהוויה ובתודעה הלאומית של העם היהודי. בשנים 1918-1905 לא כתב על ארץ־ישראל, (למעט דברי - הסתייגות מתוכנית אוגנדה שנדונה בקונגרס הציוני השישי ב - 1903
הקונגרס הראשון בו השתתף). משנת 1918 עד יום מותו שב ועסק בארץ־ישראל ובעתידה המדיני והחוקתי. בשנים 1905 עד 1918 התעניין ז'בוטינסקי ב׳עבודת ההווה׳ , כלומר בבינוי האומה בגולה, להגנה העצמית ולמאבק לשוויון זכויות. מאמריו בנושאים אלה נמצאים בכרכי 'מצב האומה'. 

 ניתן לבקש פרק לדוגמא דרך התיבה למטה - יש לציין את שם הכרך
 
היהודים והמלחמה

 
בכרך זה מקובצים רוב כתביו של זאב ז׳בוטינסקי בשנת חייו האחרונה. הנושא המרכזי שהעסיק אותו בתקופה זו היה יצירת צבא יהודי, שיילחם שכם אחד עם בעלות הברית ויוכר כצד לוחם. בכך עוסקים כמה מאמרים וכרוזים, ובעיקר הספר העומד במרכז הכרך — ׳חזית המלחמה של עם ישראל׳. ז׳בוטינסקי תכנן ספר המשך שעניינו חיזוי מצב היהודים אחרי המלחמה, אך הספיק לחבר רק פרק שלם אחד ׳האם הדמוקרטיה אשמה?׳ המובא לראשונה בכרך זה.
עניין אחר שהעסיק את ז׳בוטינסקי בשנתו האחרונה היה המשטר שייכון במדינה היהודית בארץ־ישראל. הוא האמין שאחרי המלחמה תקום המדינה, ובשני חיבורים בכרך זה — ׳חזית המלחמה של עם ישראל׳ ו׳השקפה על בעיות מדינה וחברה׳ — הוא עוסק בקווי המתאר החוקתיים ובעקרונות היסוד של המשטר והחברה בהתאם להשקפתו הלאומית־ליברלית. בכתיבתו העיתונאית עסק, מטבע הדברים, במלחמה ובהתפתחויות המדיניות והאסטרטגיות. ׳השקפה על בעיות מדינה וחברה׳ נועדה להציג את חזון בית״ר למדינה היהודית, אך היא לא הושלמה עקב מותו.
המאמרים המרוכזים בכרך זה נכתבו באנגלית, ביידיש ובעברית. לא כולם פורסמו עד כה. מקצת הכתבים לא הושלמו ולא נמסרו לפרסום בימי חייו של המחבר, ואחרים לא פורסמו בשל התפתחויות המלחמה ושינוי המציאות שעליה כתב. בעזבונו הספרותי נמצאו טיוטות וראשי פרקים לספרים ולסרט קולנוע שתכנן. מתוך הטיוטות נבחרו  שהרעיון המרכזי בהן היה מגובש והן יצירות בפני עצמן.

 ניתן לבקש פרק לדוגמא דרך התיבה למטה - יש לציין את שם הכרך
מצב האומה א' 

 
מה גרם לז'בוטינסקי להפוך לציוני? התשובות נמצאות בכרך זה, הראשון בסדרת כרכי מאמרים, נאומים ושירים שעניינם מצבו של העם היהודי מסוף המאה ה- 19 ותחילת המאה ה- 20. הכרך עוסק בזהות הלאומית היהודית, במאבק לשוויון זכויות ליהודים, בתכנית מהועידה הציונית הלסינגפורס, בהתבוללות, באנטישמיות, בתנועת ה'בונד', בציונות, בהגנה העצמית מפני פרעות,  ומעל לכל – בפתרון הציוני, באישיותו של הרצל ובהשפעתו.  בכרך ניתן לעקוב איר ראשית עיצובה של השקפתו הייחודית רבת הפנים של ז'בוטינסקי על מצבו של העם היהודי ויחסיו עם אומות העולם.

בין הגורמים שהשפיעו על הפיכתו לציוני שניתן לקרוא עליהם בכרך זה: תקופת מאסרו באביב 1902 על ידי המשטרה החשאית הרוסית, שנתנה לו ארכה לחשיבה, שהות משותפת עם עצורים סוציאליסטיים, שהרחיקו אותו מהשקפת עולמם, הפוגרום בקישינב וההבנה כי היהודים צריכים להגן על עצמם, התבוננות בתהליכי התגבשות הלאומיות האירופית והתמורות שפקדו את רוסיה בשנים האחרונות לשלטונו של הצאר ועוד. 
 ניתן לבקש פרק לדוגמא דרך התיבה למטה - יש לציין את שם הכרך
 מצב האומה ב'

 
כרך זה מכיל את הגותו של ז'בוטינסקי בענייני העם היהודי ומצבו לקראת שקיעתה של המהפכה הרוסית הראשונה (1905) ובעידן הריאקציה באימפריה הרוסית עם כשלון הניסיון לדמוקרטיזציה.
במחצית השנייה של העשור הראשון למאה העשרים התמודד ז'בוטינסקי עם הזרמים השונים ביהדות מזרח אירופה, עם הנחות המוצא שלהם בנוגע ל'שאלת היהודים' ודרכי פתרונה: מתבוללים, סוציאליסטים לגווניהם מבונד ועד קומוניסטים, אורתודוקסים וציונים. במחזה 'נכר' המובא בתרגומו המופתי של חנניה רייכמן העלה ז'בוטינסקי סוגיות אלו בדרך אמנותית שלא נס ליחה עד היום. במחזה מופיעות כל הטענות והתחזיות בעניין מצב האומה שהועלו בשנים שקדמו למהפכה הבולשוויקית. במוקד המחזה שתי טענות עיקריות בנוגע למהפכה הסוציאליסטית כעשר שנים לפני התרחשותה: היא המהפכה לא תעלים את האנטישמיות ולא תעלה ארוכה לצרת היהודים . 
הכרך נפתח במאמר רחב יריעה, 'המשימות שלנו', ובו קרא ז'בוטינסקי להתאים את דרך פעולתה של הציונות לתמורות שחלו באימפריה הרוסית, שבימים ההם חיו בה כשישה מיליון יהודים. עוד נמצאים בכרך זה בתרגום חדש ארבעה מאמרים פולמוסיים נגד התבוללות של אינטלקטואלים יהודים בתרבות הרוסית, בעקבות 'תקרית צ'יריקוב' – אירוע שהתרחש במהלך מפגש ספרותי בביתו של שחקן תיאטרון ידוע בראשית 1909, ובמהלכה טען הסופר הרוסי יבגני צ'יריקוב כלפי הסופר היהודי שלום אש, כי היהודים אינם מסוגלים לתרום לספרות הרוסית תרומה חיובית, בהיותם זרים. ז'בוטינסקי, בעצמו בן בית בספרות ובעיתונות הרוסית, ראה בדברים הללו הוכחה לעמדתו שאין תוחלת לחיים היהודיים במזרח אירופה, ובמיוחד ברוסיה. 
 ניתן לבקש פרק לדוגמא דרך התיבה למטה - יש לציין את שם הכרך
העברית: שפה, תרבות, חינוך

 
כרך זה מביא את הגותו של זאב ז'בוטינסקי בנושא השפה העבריית בפיתוח הזהות הלאומית ושימורה, תקינות הלשון והמבטא, מערכת החינוך וההשכלה העברית מבית הספר היסודי עד האוניברסיטה העברית ותפקידה. 
לשיטתו של ז'בוטינסקי השפה הינה מכשיר רב ערך בבניית האומה. השפה היא המקשרת את ההווה עם עברה המפואר של האומה, והיא האמצעי הבדוק להבטחת רציפות הזהות הלאומית בעתיד, גם בדור שעשוי לערער על האידיאולוגיה הלאומית. ז'בוטינסקי ראה בעברית 'שלשלת פז נצחית בן שיר תל-חי ורעם הפלא של סיני'.  הנחלת הלשון לבנים – לדבריו - היא שתבטיח את התחייה הלאומית ואת יצירת היהודי החדש, שעברית תהא שפתו הטבעית. לכן, 'בחינוך הלאומי הלשון היא העיקר והתוכן הוא קליפה.'
המאמרים המכונסים בכרך זה משקפים גם את פעילותו של ז'בוטינסקי להנחלת הלשון, בייזום רשת בתי הספר 'תרבות' במזרח אירופה, בהקמת חוגים של דוברי עברית ובהוראותיו לתנועת בית"ר לדבר עברית ולעשותה ללשון חייהם.  עוד בכרך מאמרים על הפולמוס של ז'בוטינסקי עם ויצמן בעניין מבנה האוניברסיטה העברית ותפקידיה, היחסים רבי הפנים שבינו ובין ביאליק, שאת יצירותיו העיקריות תרגם לרוסית, פעולותיו לתרגום יצירות מספרות העולם לעברית, וטיפוח התיאטרון העברי.
מעל לכל בולטת אהבתו העזה לעברית, 'הנפלאה שבשפות, שפת אלפי היפוכים, הקשה ועזה כברזל, וגם הרכה והמזהירה כזהב, הדלה במילים ועשירה במושגים... השפה שנשתכחה והלא נשכחת, שנקברה כבר והיא חיה לנצח.' 
 ניתן לבקש פרק לדוגמא דרך התיבה למטה - יש לציין את שם הכרך
 ארץ ישראל ב'

 
כרך זה מכיל את הגותו של ז'בוטינסקי בענייני העם היהודי ומצבו לקראת שקיעתה של המהפכה הרוסית הראשונה (1905) ובעידן הריאקציה באימפריה הרוסית עם כשלון הניסיון לדמוקרטיזציה.
במחצית השנייה של העשור הראשון למאה העשרים התמודד ז'בוטינסקי עם הזרמים השונים ביהדות מזרח אירופה, עם הנחות המוצא שלהם בנוגע ל'שאלת היהודים' ודרכי פתרונה: מתבוללים, סוציאליסטים לגווניהם מבונד ועד קומוניסטים, אורתודוקסים וציונים. במחזה 'נכר' המובא בתרגומו המופתי של חנניה רייכמן העלה ז'בוטינסקי סוגיות אלו בדרך אמנותית שלא נס ליחה עד היום. במחזה מופיעות כל הטענות והתחזיות בעניין מצב האומה שהועלו בשנים שקדמו למהפכה הבולשוויקית. במוקד המחזה שתי טענות עיקריות בנוגע למהפכה הסוציאליסטית כעשר שנים לפני התרחשותה: היא המהפכה לא תעלים את האנטישמיות ולא תעלה ארוכה לצרת היהודים . 
הכרך נפתח במאמר רחב יריעה, 'המשימות שלנו', ובו קרא ז'בוטינסקי להתאים את דרך פעולתה של הציונות לתמורות שחלו באימפריה הרוסית, שבימים ההם חיו בה כשישה מיליון יהודים. עוד נמצאים בכרך זה בתרגום חדש ארבעה מאמרים פולמוסיים נגד התבוללות של אינטלקטואלים יהודים בתרבות הרוסית, בעקבות 'תקרית צ'יריקוב' – אירוע שהתרחש במהלך מפגש ספרותי בביתו של שחקן תיאטרון ידוע בראשית 1909, ובמהלכה טען הסופר הרוסי יבגני צ'יריקוב כלפי הסופר היהודי שלום אש, כי היהודים אינם מסוגלים לתרום לספרות הרוסית תרומה חיובית, בהיותם זרים. ז'בוטינסקי, בעצמו בן בית בספרות ובעיתונות הרוסית, ראה בדברים הללו הוכחה לעמדתו שאין תוחלת לחיים היהודיים במזרח אירופה, ובמיוחד ברוסיה. 
 ניתן לבקש פרק לדוגמא דרך התיבה למטה - יש לציין את שם הכרך
 הציונות הצבאית א'

 
עיקרו של כרך זה הוא כתביו ודבריו של ז'בוטינסקי בעניין הגדודים העבריים שהוקמו ביוזמתו בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. 
המעשה הציוני שייחד את ז'בוטינסקי מהוגי הציונות בני דורו היה המעשה הצבאי. הוא ארגן הגנה מפני פורעים בגולה ב 1903- עוד לפני פרעות קישינב, ובהמשך הקים כוח צבאי עברי מאורגן ומאומן, לראשונה מאז בר־כוכבא, שיילחם במסגרת הצבא הבריטי על שחרור ארץ־ישראל מידי התורכים ובכך יכין את הרקע להשגת הלגיטימציה הבינלאומית להגשמת הציונות, משאת נפשו של הרצל. 
בכרך זה מובאת "מגילת הגדוד" הידועה בגרסה מורחבת המכילה גם פרקים מתוך האוטוביוגרפיה 'ספור ימי'. כמו כן מובאים מאמרים ונאומים העוסקים בהקמת הגדודים ובתפקודם שמהם ומהמבוא ניתן ללמוד את המהלכים שעשה ז'בוטינסקי. מהרגע בו תורכיה הצטרפה למלחמת העולם הראשונה והוא הבין כי היהודים צריכים להשתתף במאבק הצבאי לכיבוש ארץ ישראל מידי העותמאנים, דרך התנגדותו להצטרפות טרומפלדור ידידו כסגן מפקד גדוד נהגי הפרידות ועד להבנתו כי המעשה היה נבון ועד למערכה שניהל כמעט לבדו להקמת הכוח הצבאי היהודי המאורגן הראשון מאז מרד בר כוכבא (בשנים 132-6)- הגדודים העבריים.  
 ניתן לבקש פרק לדוגמא דרך התיבה למטה - יש לציין את שם הכרך
מעוניינים לקבל פרק מהכרך ציונות צבאית א'? השאירו פרטים והפרק בדרך אליכם!